הניחו לנו

»
»
הניחו לנו

על געציל, כולל ערב ומה שביניהם

מאת: נתן גלנט
13/02/2017 13:01
הניחו לנו תמונה 1

געציל מה רצה? כמעט שום דבר מיוחד, רק לחזור לביתו בזמן, לסעוד סעודת ערב עם משפחתו, ולחטוף מייד לאחריה עוד שעה של לימוד בכולל ערב בשכונתו. דרישה גדולה מידי? לא ממש.

 

ובכן, כנראה שכן.

משהו השתבש.

 

יצא געציל מכולל שערי תורה לאחר תפילת ערבית כדת (יהודי חרוץ געציל מיודענו, לא דוחה כלום. יש מעריב? מצויין! געציל בפנים) והלך לתחנת האוטובוס השחוקה והמאובקת הסמוכה. ואף לא התעכב לרגע קל לקרוא את המודעות הצבעוניות עם המבצעים. כמו כל יום בשעה הזו, ידע:

 

אין לו זמן פנוי לבזבז, אפילו לא דקה, אפילו לא חצי דקה. אשתו וילדיו מחכים לו בכליון עיניים, ואין לו שום זכות לעכב אותם. מה עוד שכולל הערב לא מחכה לו, והחברותא יברח לו באם יאחר ולו ברבע שעה (וכבר היו דברים מעולם, אז בשביתת האוטובוסים הגדולה ההיא, סיפור שלם, טעם הבלאגן ההוא עדיין בפיו).

 

ובכן, עמד לו געצילנו בתחנת האוטובוס, שקוע בסוגיא שעזב דקות קודם לכן, שוכח אפילו לזרוק הצצה בשעונו או לשאול את שאלת המחץ המוכרת: סלח לי, קו 67 עבר בדקות האחרונות?...

דקות ארוכות חלפו, ועוד כמה דקות ארוכות, ועוד כמה דקות, ופתאום נתנער געציל:

השקט מכה באוזניו, משום מה. התחנה ריקה מאדם.

מה יום מיומיים?

 

לא איש כגעציל ידע את החדשות והנייעס, אך כשאין איש- גם סלמונלה תהיה פיש, כלשון הפתגם.

תכף יצא מכותלי תחנת האוטובוס השוממה והדוויה, ושאל את עובר האורח הראשון שעבר על פניו:

שמא יודע כבודו למה אין אוטובוסים היום?

לא, הוא לא יודע. הוא שמע משהו על הפגנה, אבל הוא בכלל באמצע שיחה, אל תפריע. מצטער.

שניות נוספות, והישועה הגיעה: יהודי ממהר, נמרץ, עיניו דולקות:

אהההה, אתה לא יודע? לא שמעת??

בן השיח פוער עיניים בתדהמה וכובעו כמעט ונשמט אחורנית (וגם ככה הכובע במצב לא ייצוגי, בלשון המעטה. רק זה-מה- שחסר- לו. עוד נפילה אחת והסיפור נגמר). יש היום הפגנה! אקשן! בלאגן! היום ה &^&%^&%$%$$%$#$%# הגיע, ואז אמרו לו ש*^*&^&*%^^%$##@#@ וכמעט ש^&%&^%% אבל המשטרה א^^%$%$ וגם א)*&*)& שמעתי שאומרים גם ()&%%$#  וכאן הגיע בליל מידע חדשותי מקוטע ושגוי, עמוס בפרטי מידע מוזרים וסותרים אחד את השני.

 

געציל מקשיב קשב רב, ושותק.

מייד לאחר הנאום הקטן קולט בן השיח כי געציל לא מקשר בין הסיפור לבין התוצאה העגומה- תחנת האוטובוס הריקה.

כיוון שכך, תופס בן השיח את זרועו של געצילנו בלפיתה: חבל לך על הזמן, היום לא יהיה פה אוטובוס, תיקח מונית, אם היא תעצור לך...

לגעציל אין אפשרות כלכלית לקחת מוניות (וכלשונו: "אני נוסע כל יום לכולל הלוך וחזור במונית, ירוקה, זולה, גדולה. עם עוד 80 איש...) אבל ברירה אין לו. גם לא אוטובוס.

מנפנף ומנפנף בידיו עד ש- נס! עוצרת לו מונית. הנהג מאוד שמח לקחת את געציל למחוז חפצו. רק התעריף קצת, אפעס, יקר. "יש ביקוש, רבינו. אין אוטובוסים באיזור הזה בשעות האחרונות"

וכשגעציל מגיע לביתו באיחור ניכר - כי הצומת מופגנת וחסומה לעילא ולעילא- הוא שואל את עצמו שאלה אחת פשוטה, שאולי מישהו ידע לענות עליה:

הכל נכון, ועצוב, ומזעזע, ומכמיר את הלב. והגדולים ציוו לצאת ולהפגין, אכן ואכן, אבל למה אתם חוסמים  את הכביש "שלנו"? אני בכלל בצד שלכם ואתם בצד שלנו.... אני בעצמי הזדעזעתי כששמעתי ש &^&^%&^$, וההפגנה היא מצווה, וזכות גדולה. אבל... במחילה....תתחשבו קצת בשאר ה'עוילם'...

 

רוצים להפגין ולחסום את הכביש? יש לכם הוראה תורנית לעשות כן?

אשריכם! עשו כן. לכו תפגינו. תרימו קול שוועה.

לכו למגרש הרוסים, תרעישו עולמות.

תקימו ישיבת- מחאה.

תארגנו עצרת מרכזית באולם מרכזי בעיר.

תארגנו אוטובוסים ותביאו אלפים לא רק למגרש הרוסים, אלא גם למגרש הרוחות המעונות- המכון לרפואה משפטית באבו כביר.

תזעקו, תמחאו, כך נאה וכך יאה. רק בבקשה, למה לגרום כזו עוגמת נפש לשאר הציבור? לכל הגעצילי'ם והראובנים והחיימי'ם שרק רוצים להגיע בזמן לסדר ערב... לכל האמהות שדואגות שעות על גבי שעות שבנותיהן תגענה... לכל מי שנתקע והפסיד שעות רבות ונגרו לו כל כך הרבה צער ועוגמת נפש....

כלום ביקשתם מחילה מגזל הרבים שכזה? שלא בטוח שיש בכלל דרך להחזיר, למרבה הכאב.

 

מוגש כחומר למחשבה בלבד. וה' הטוב יאיר לנו את דרכינו.

 

 

קרדיט תמונות: החדשות החמות