בחדר ברחוב הקבלן 45

»
»
»
בחדר ברחוב הקבלן 45

3 שנים להסתלקות מרן הגר"ע יוסף זיע"א, בטור מיוחד נזכר הרב אברהם י. פרידמן ברגעים המרוממים בהם שהה בקודש פנימה – בשעת הלימוד

מאת: אברהם י. פרידמן
03/11/2016 10:24
בחדר ברחוב הקבלן 45 תמונה 1
הרב עובדיה יוסף

 

ריטב"א מהדורת 'מוסד הרב קוק' מאחור. שני אנשי-ספר יושבים משני צידיו ואיש ישיש אחוז-שרעפים רכון על ספרים נערמים במרכז.

 

לבטח אתם מכירים את התמונה הזו – התמונה המפורסמת – אפשר לומר הנצחית – של מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א, שצילם צלם הבית ברחוב הקבלן 45, ר' יעקב כהן.

 

את התמונה הזו לא ראיתי רק בתמונה. הייתי שם. היה בערב פסח תשע"ב, האחרון לחייו של מרן זיע"א. יחד עם עמיתיי לצוות 'יום ליום' הורשיתי להיכנס אל הקודש פנימה לשעה של קורת-רוח. וזה, בא נאמר, היה זהה בדיוק לתמונות.

 

נראה היה כי אין כרגע חמאס, אין קיצוצים, אין חלשים. יש כרגע גמרא ושותי"ם.

 

אולי המחשה חריפה ל"מקשין העולם" המפורסם של המהרש"א. זהו ה"עולם" - החדר עמוס הספרים שברחוב הקבלן.

 

גם נשימות פיו הספונטניות, כך נראה היה בעיני, היו רוויות באהבה יוקדת ורבת-תעצומות לתורה. פניו האירו כברק וזרחו כשמש. זר בל יבין. בעיני משתקפת מנורה טהורה, ששמנה זך, ונוצץ בצלילותו. שמץ של חול אין בו.

 

* * *

 

כשדידה בקושי לעבר הסלון הסמוך בשביל לדבר בענייני החג והשעה, דומה היה, כי ראשו נעוץ כרגע בספר השו"ת אבני ישפה סימן ל"ג, הלכות תרומות ומעשרות - בו הגה. ואני לא מכזב דבר; בעיני ראיתי את הספר.

 

וכשדיבר, שמענוהו, והוא דיבר מכבשונו הלב השופע. קולו של מרן היה נימוח כל-כך. רך כחמאה, כדרכו. הרגשנו בנים ליד אבא, חומל ומלטף. ועתה, יתומים היינו – ואין אב. ולא בשם המנטרה הקלאסית המתבקשת בטרגדיה מעין זו. אבא שלנו נפטר, במלוא מובן המילה.

 

מרן זיע"א, הרגשנו, לא היה בן הדור הזה. הוא היה שייך לדור של פעם. לדור שלא ידע מה זה מחשב ומהו 'המבורגר'. לדור שרוח אלוקים, רוח של קדושה, נשבה בו. דמותו רכונה על הספרים שנערמים על השולחן – היא תעתיק מושלם לאותה שרשרת ארוכה של אדירי הרוח בדורות עברו שהגמרא הייתה הם והם היו הגמרא. התמונה אותה תמונה. ההבדל רק במיקומים – פוזנא וראדין מול הר-נוף.

 

אבד מרן – אבד דור.

דור הגמרא.

 

* * *

 

 שלוש שנים חלפו מאז אותו יום מריר – יום ג' במר-חשוון תשע"ג, בו חשכו המאורות. החודש הזה אכן היה ויהיה מר. חסרונו של מרן זיע"א, גם על אלו שעליהם אמר שיש להם כיפה 'מחצית השקל', ניכר. כל יהודי, יהיה אשר יהיה, הרגיש מחובר לדמות, לאיש האלוקים. ומשניטל – הורגש הכאב. צביטת-לב הייתה נחלת הכול.

 

כי אבד מרן – אבד דור.

 

ת. נ. צ. ב. ה.